מטרת הפסיכולוגיה הקלינית בראש ובראשונה היא לשים אצבע על הגורמים לבעיות הנפשיות, ולטפל בהם בצורה שתאפשר לאדם לתפקד ולחיות באופן שיספק אותו.
לשאלת הגורמים ודרך הטיפול סופקו המון תשובות מהמון אסכולות ושיטות.
אחת השיטות, שרק בשנים האחרונות קרנה עולה, היא השיטה הקוגניטיבית, אשר בניגוד לזרם הדינאמי והאנאליטי לא מצביעה על הורים או על חוויות ילדות שליליות כגורמים לבעיות הנפשיות, כי אם על האדם עצמו, והדרך בה הוא חושב.
פסיכולוג קוגניטיבי לא מנסה להגיע לסיבות שגרמו להיווצרות של דפוסי חשיבה לא מסתגלים, אלא מנסה להגיע לדפוסי המחשבה עצמם, ולשנות אותם על מנת שיאפשרו הסתגלות למציאות העכשווית.
דפוסי חשיבה לא רציונאליים
קיימים המון דפוסי מחשבה שליליים, אותם אני אוהב לכנות "מחשבות מגבילות".
הפסיכיאטר הנודע אהרון בק, טיפל בעיקר במטופלים דיכאוניים, וניסח כמה דפוסי מחשבה שאופייניים לאנשים הסובלים מדיכאון, והפרעות נפשיות בכלל.
להלן כמה מהם:
הכללת יתר- מתרחשת כאשר האדם מכליל יתר על המידה חוויות שליליות ספציפיות שעבר.
כך למשל, בחורה שבצעירותה הייתה במערכת יחסים עם גבר שלא נתן לה יחס ראוי, ולבסוף עזב אותה בפתאומיות עם בחורה אחרת, ייתכן ותחשוב מחשבות בסגנון "כל הגברים מניאקים", ותאמין בכך בכל ליבה.
מחשבה כזו, עלולה למנוע ממנה ליצור מערכות יחסים אחרות, שאולי יהיו יותר נעימות לה.
חשיבה בינארית- חשיבה בינארית היא צורת חשיבה שבה מתייחסים לכל כשחור ולבן, תוך התעלמות מכל מה שבאמצע.
מחשבות כאלה דוחפות לפרפקציוניזם מוגזם, אדם יכול לדרוש מעצמו ציונים של 100 עגול, מכיוון שלדעתו יש תלמידים מצטיינים, ויש תלמידים גרועים, ואם הוא לא מקבל 100, סימן שהוא משתייך לתלמידים הגרועים.החשיבה הבינארית מאפיינת גם התייחסות לבני אדם כטובים או רעים.
חוסר פרופורציה- נטייה לחשוב על אירועים שליליים מינוריים כעל פאטליים וחסרי אפשרות לתיקון.
כך יכול אדם לראות בכישלון אחד ויחיד במבחן באוניברסיטה סיבה לפיה היא לא יקבל את התואר שלו.
התמקדות בשלילי- הסתכלות על חצי הכוס הריקה, התמקדות אך ורק באספקטים השליליים של אירועים מסוימים.
למשל, פגישת מחזור טומנת בחובה המון חששות, וגם המון ציפיות חיוביות.
אדם המתמקד בשלילי, עלול לפספס את כל האספקטים החיוביים של מפגש כזה.
קפיצה למסקנות- קפיצה למסקנות ללא בסיס לוגי אמפירי מספק.
למשל, "הבוס שלי כעס עלי, ולכן הוא יפטר אותי".
אז מה עושים?
שינוי דפוסי חשיבה זה לא דבר שקורה מהיום למחר, זה תהליך שדורש המון תרגול ועבודה.
המון פעמים מדווחת נסיגה של מטופלים לדפוסי מחשבה ישנים, בעיקר במצבי לחץ או חרדה.
הסיבה לכך נעוצה בעובדה שדפוסי מחשבה שליליים, הינם המון פעמים מתגמלים,
חשיבה בינארית למשל, גורמת לאנשים להסתכל על מצבים מסוימים כרעים באופן מוחלט, אך על מצבים אחרים כטובים לחלוטין.
על קצה המזלג, שינוי דפוסי חשיבה מתאפיין בזיהוי הדפוס השלילי, והחלפתו בדפוס רציונאלי יותר.
אם ניקח את אמונה כמו "אנשים יכולים להיות טובים או רעים" ונחליף אותה ב-"אנשים לפעמים מתנהגים בצורה טובה, ולפעמים בצורה פחות טובה, או אף רעה", נקבל זווית יותר מציאותית על התנהגותם של אנשים והדרך בה אנו שופטים אותם.
מחשבות בסגנון "אני כשלון", הינם מחשבות מכלילות חסרות כל תוקף מציאותי, שכן, אין זה הגיוני שהאדם במהלך חייו לא הצליח אפילו בדבר אחד.
את דפוס המחשבה הזה אפשר להחליף ב"כרגע אני לא טוב בתחום מסוים, אבל ככל שאתאמן יותר אשתפר".
ההחלפה יכולה להתבצע על ידי שינון של דפוסי החשיבה החדשים, והשתדלות לפעול לפיהם כמה שיותר.
בנוסף אין להזניח את האספקט ההתנהגותי.
לדוגמא, אדם הסובר כי הוא כשלון בכל דבר, אם יצליח במשימה כלשהיא יבין כי אין זאת האמת.